"היו האור אשר אתם מבקשים לראות"
היו האור אשר אתם מבקשים לראות בחוץ, היו טובים לעצמכם ולסובבים אתכם. חישבו טובות על עצמכם, דברו מילים טובות ובחרו בפעולות שמיטביות. החזיקו חזק בכל נקודות האור שבחייכם, כי מה שתהדהדו לעצמכם מבפנים יוקרן גם החוצה.
אחת האקסיומות הכי משמעותיות באימון תודעתי, היא ההבנה שהעולם הפנימי שלנו משתקף בעולם החיצוני לנו. העולם הפנימי שלנו מושפע מהמחשבות, מהמילים ומהמעשים שלנו. יש לכך תיקופים מדעיים בתחומים רבים, למשל בתחום מדעי הלב הוכח כי בלב יש למעלה מ- 40,000 נוירונים והוא מסוגל לתקשר באמצעות מערכת עצבית משלו ולשלוח פקודות ומסרים לגוף. מה שאומר שאנחנו יכולים "לחשוב" באמצעות הלב, ולהפיק באמצעותו את החתימה האלקטרומגנטית האישית שלנו. במילים פשוטות לכל אחד מאיתנו יש תדר אור ייחודי שלו שרוטט ומקרין החוצה לסביבה בזמן שהוא חושב ומרגיש. והלוגיקה היא פשוטה, מחשבות חיוביות וטובות יובילו לרגשות ומעשים חיוביים והפוך.
אם ניקח רגע להרהר במצבי החיים שלנו בכנות, נגלה שיש הלימה מדויקת בין האופן שחשבנו על דברים או מצבים לבין מה שקיבלנו בפועל. כאשר חשבנו באופן חיובי על מצבים שהיינו עתידים לחוות קיבלנו חווית או תוצאות חיוביות, כאשר חשבנו שלילי קיבלנו תוצאות שליליות, קוראים לכך גם סופרפוזיציה, היכן שאנו מניחים את תשומת הלב שלנו זה מה שיתגלה בפנינו לטוב או לרע, לחיוב או לשלילה, לאור או לחושך.
האמת שכנות צריך לתרגל ולהתאמן בה. ללמוד לעשות את ההקשרים ולקחת אחריות על כל שיש לנו חלק בתוצאות שקיבלנו. אך לפעמים מספיק רק להאמין שיש לנו את היכולת להשפיע על המציאות שלנו, ורגע קטן של התבוננות על המחשבות שלנו יכול לכוון אותנו מתי אנחנו מכוונים לטוב ומתי לא? כשנזהה את המקום של הכוונה האמיתית נוכל גם לדייק את מה שאנחנו מזמנים, וכשזה עובד אז זה עובד, לא יהא מקום לספק בתוצאות כי הלב ירגיש.
בואו נהייה האור שאנחנו רוצים לראות בחוץ, במיוחד בימים חשוכים כאילו, נהייה מודל לעצמנו, למשפחה, לחברים לעולם.
אין סתירה בין לרצות להחזיק באור ולראות בו זמנית את המציאות הקיימת כפי שהיא מתסכלת, מפחידה, קשה, מלחיצה, מכעיסה, עצובה, זה לא עניין של "לאבי דאבי", זה עניין של למצות את הפוטנציאל התודעתי שלנו, ואת הכוח שיש בתוכנו ליצור מציאות טובה יותר, להשפיע על עצמנו, על מעגלי החיים שלנו ועל המציאות הקולקטיבית.
במציאות הקולקטיבית, כול אחד חשוב, כל אחד משפיע, כל אחד תורם את התדר הייחודי שלו לרקמה האנושית. אם נפשט זאת, בסוף זה עניין של סך הכול התדרים ולאיזה כיוון המאזנים יטו האם לתדר החיובי – לאור או לתדר השלילי- החושך?
אז איך אפשר להחזיק בתדר של אור ?
.
יש המון דרכים לאמן את התודעה שלנו, אחת הפעולות הכי פשוטות היא שבמקום להשקיע במחשבות שליליות שחוזרות שוב ושוב ומשחזרות את מה שרע במציאות הקיימת בכל היבטי חיינו, נקצה לעצמנו זמן קבוע במהלך היום להשקיע גם במחשבות חיוביות על הכרת הטוב, תקווה ואמונה. כשאנו משחזרים את אותם מחשבות שליליות אנחנו עסוקים בעבר, אנחנו רוצים למקם את התודעה שלנו בהווה בהכרת הטוב בכאן ועכשיו, ובעתיד באמונה ובתקווה, על החיים האישיים שלנו, על המשפחה ועל המדינה שלנו.
ישנו סיפור זן על תייר אחד שטייל בשעת הזריחה על חוף האוקיינוס הגדול, מרחוק ראה נער שמתכופף וזורק משהו לים וחוזר חלילה. כשהתקרב גילה שהגאות שטפה אלפי כוכבי ים אל החוף שאינם יכולים לחזור אל הים בכוחות עצמם. התייר שאל את הנער למעשיו, והנער ענה: "כאשר השמש תעלה, כל הכוכבים יתייבשו וימותו אז אני משליך אותם חזרה." התייר סקר שוב את המרחב העצום של החוף שהשתרע בשני הכיוונים אל מחוץ לשדה הראיה. אינספור כוכבי ים היו מפוזרים על החוף. אמר התייר: "אינך מבין שעל החוף נמצאים הרבה יותר כוכבי ים מאשר תוכל להציל עד עלות החמה? אינך באמת מצפה לחולל שינוי כלשהו, אז מה זה משנה?".
הנער השתהה רגע קט, אחר כך התכופף והרים עוד כוכב ים, חייך אל התייר ואמר: "אתה רואה – לכוכב הזה, זה משנה!" והשליך אותו רחוק אל תוך הים.
את, אתה, אני, אנחנו הנער שבסיפור, אנחנו אילו שיכולים להבין שזה משנה, שכל אחד חשוב, שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע, שכל אחד יכול לגלות את הכוכב הזה שיכול לעזור לנו להאיר את החושך, ולבחור להחזיר את הכוכב לים, זוהי החלטה מודעת חשובה שיכולה לשנות ולהטות את כיוון המאזנים. זה הזמן שלנו לגרום לניסים, אחרי הכול הם קרו בהיסטוריה, ואחרי הכול הם קורים כל יום. כשהעולם הפנימי שלנו יהדהד אור, חיובי וטוב, האור יהדהד גם מחוצה לנו ויתפשט כאדוות מסביב.
בימים אילו יותר מתמיד, חשוב שנזכור שכל אחד משנה, שכל אחד יכול להשפיע, שכל אחד יכול לעזור לכוכב לזהור ולהאיר את החושך באור גדול יותר, "כי כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".
נכתב על ידי כלנית פילו