בטור הקודם עסקתי בחשיבות של החזקת חזון משפחתי ובצורך לחשוב קדימה בכל הנוגע לתא המשפחתי שלנו, על האופן בו אנחנו רואים את המשפחה מתנהלת בעתיד, ועל אילו ערכים אנחנו רוצים שמערכת היחסים שלנו עם הילדים תהא מושתת. הידיעה שמה שנזרע כעת נוכל לקצור בעתיד חיונית לתפקוד שלנו כהורים ולדרך בה אנו מתקשרים עם ילדינו.
הסתכלות רחבה יותר על החיים יכולה להשפיע רבות על דרכי הפעולה שלנו כהורים, ההבנה שהילדים "הם של עצמם" לפני שהם שלנו, ואין לנו אחיזה ממשית עליהם לאחר שיהפכו להיות בגירים היא משמעותית. כל ילד בא לעולם לעבור מסע שייחודי עבורו, ותפקידנו כהורים הוא לעזור לילדנו לעבור את המסע בקלות, בבטחה, ברוגע ובאושר. ולאפשר להם לחוות מערכת משפחתית תומכת ומכילה. ולכן הדרך שנבחר לתקשר איתם, תהא מאוד חיונית לבניית מערכת יחסים חמה ואוהבת ותשפיע על מידת החיבור והקשר שלנו בהווה ולעתיד לבוא כשיעזבו את הבית.
למה הכוונה הדרך שנבחר לתקשר איתם?
כידוע תקשורת במשפחה מורכבת מהמון פעולות יומיומיות שאנו עושים, יש לה מאפיינים מילוליים של תוכן, מאפיינים מילוליים של אינטונציה, מאפיינים פיזיים של מגע וגם מאפיינים מחשבתיים-רגשיים, יש לה גם תדירות ועצימות ומנעד של רגישות בכל סיטואציה. הדרך לתקשר בעצם עוסקת בתפיסה שעומדת מאחורי הבחירות שלנו באופני התקשורת, התפיסה הזו נעוצה בחזון המשפחתי שלנו, ובהבנה שיש לנו כוח עצום על הילדים שלנו, ושמחובתנו לנהוג בו באחריות, במתינות ובשיקול דעת.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליצור דרכים מיטיבות לתקשורת מיטבית:
חשוב לדעת, גם אם הילדים עדיין קטנים ולא מסוגלים מנטלית להבין חלק מהדברים, אתם תמיד יכולים לתווך עבורם את המסרים על ידי שיקוף, דיבור ו/או צמצום בהתאם לרמה שלהם.
- דברו אל הילדים בגובה העיניים, הם שווים לכם במהות, הם אמנם קטנים אבל בעלי נשמות גדולות. יש להם מחשבות, רגשות ודעות בדיוק כמו כל אדם, גם אם הם לא תמיד יודעים לבטא אותם, כבדו אותם ואת המרחב שלהם.
- אם טעיתם, אל תחששו להודות בטעות שלכם ובמידת הצורך גם להתנצל בפניהם, הם יעריכו אתכם על כך, הסבירו להם שאתם בני אדם לפני שאתם הורים, והורות היא למידה והתנסות כמו כל פעולה אחרת, כך תהוו דוגמה אישית עבורם בהתמודדות במצבים שהם אמורים להודות בטעות.
- בכל הנוגע להחלטות משפחתיות, הרבו לשאול לעצתם, הם יודעים מה טוב עבורם, כך תהא שותפות להצלחה של דברים שההחלטה עליהם הייתה משותפת או שותפות באחריות לאי הצלחה. כך או כך תעזרו להם ללמוד להיות חלק פעיל מקבוצה.
- במקרים שעולה סיטואציה של התנהגות לא נאותה וברצונכם לנזוף או לנקוט בפעולה מתקנת, הרבו לשאול אותם שאלות כמו: מה היית עושה במקומי ? איך את/ה היית מדבר/ת אל הילדים שלך? איזה פעולה מתקנת היית בוחר/ת לעשות? קבלו ביחד את ההחלטה לפתרון הבעיה, כך גם תפתחו אצלם את היכולת "להיכנס לנעליו של האחר".
- כשאתם אומרים לא! אמרו גם בו זמנית מה כן אפשר, ותנו כמה אופציות לבחירה (כמובן לא בנוגע למקרים מסכני חיים) כמו למשל: את/ה לא יכול/ה לשחק במחשב, אבל את/ה יכול/ה במקום זה, לצייר, לשחק עם אחותך, לקרוא, לשחק בפאזל, לסדר את החדר וכיוצא בזה. הסבירו לילדים גם מה עומד מאחורי הלא שאמרתם. "לא" שמלווה בהסבר ובחלופה יותר קל לקבלו. כך תלמדו אותם לאזן בין הרצונות שלהם ולהבין שכל "לא" הוא גם פוטנציאל למה כן.
- במידה שאתם רוצים להעיר לילדים על התנהגות שלילית, עשו זאת תמיד בארבע עיניים, לא לפני אנשים אחרים ובעיקר לא לפני החברים שלהם. אם תגובתכם אינה סובלת דיחוי, קראו להם הצידה ואמרו להם בקצרה את דעתכם, לאחר שתהיו שוב לבד תוכלו להרחיב בעניין. כך תראו להם שאתם מכבדים אותם בפני האחרים.
- על כל אירוע שלילי או התנהגות שלילית שהילדים עושים או לכאורה עושים, תנו להם כמה שפחות תשומת לב, נקטו את הפעולות ההכרחיות לדעתכם והתקדמו. על כל אירוע חיובי או התנהגות חיובית, פעלו בדיוק הפוך, העניקו שפע של תשומת לב ואהבה ותנו חיזוקים בכל הצורות האפשריות. זוהי "נוסחת הדולפין " https://did.li/jd6fT, כך תעניקו להם תחושה שרואים אותם ותעודדו רצון לתשומת לב חיובית ובונה.
תקשורת מיטבית היא תוצר של החזון המשפחה שאנו מחזיקים, כל עוד נהייה מודעים לחשיבות של החזון ולחשיבותה בבניית מערכת יחסים טובה ומטיבה, נוכל לבנות, להיטיב ולשפר את מערכת היחסים שלנו עם הילדים, ולהתקדם לעבר קשרי משפחה הרמוניים ומאושרים בהווה ולעתיד לבוא.
נכתב על ידי כלנית פילו