על היכולת להיכנס לנעליו של האחר
היכולת להיכנס לנעליו של האחר היא אחת מעמודי התווך של הדברות טובה ומערכות יחסים טובות. מה עומד בבסיסה ומה אפשר לעשות על מנת לקדם אותה במצבים שיפוטיים, טעונים ובכלל במצבים יומיומיים ? הנה כמה תובנות מעשיות על כך.
אלדוס האקסלי אמר, עובדות לא מפסיקות להתקיים רק מפני שמתעלמים מהם. נראה שרובנו רוב הזמן נוטים להתעלם. אנו מתעלמים כי זה ברור לנו שאנו צודקים יותר, שהדרך שלנו עדיפה יותר או שהאמונה שלנו נכונה יותר. ההתעלמות היא תוצר של התנהלות אוטומטית, אנו מגיבים למצבים ולא תמיד פועלים מתוך מודעות. אם רק נזכור שהאחר הוא בעצם כמונו ויש לו את התפיסה הייחודית לו לפרש את המציאות, נוכל בקלות יותר להצליח "להיכנס לנעליו" ברגע האמת. כשאנו נחזיק במודעות את ההבנה שתפיסת העולם של האחר היא עובדה כפי שאנו חושבים ששלנו היא כזו. נוכל לחשוב בבהירות יותר ולבחור בדרכים שיכולות לשפר את התקשורת שלנו במערכות היחסים ולהתמודד עם מחלוקות בצורה טובה יותר.
הדשא הוא בצבע ירוק. רוב האנשים יסכימו עם עובדה זו, למעט עיוורי צבעים אך לשם הדיון נתייחס לכך כעובדה מוגמרית. יוצא מכך שאין לנו באמת אפשרות לשנות את צבע הדשא, וסביר להניח שגם לא נתווכח עם אימא אדמה למה היא לא מצליחה להצמיח דשא סגול, נכון? המקסימום שנוכל לעשות זה לקנות גלון של צבע ולשפוך אותו על הדשא. הדשא אומנם יחליף צבע, אך עד לפרק זמן בו דשא חדש וירוק יצמח מלמטה. כך זה גם עם אנשים, כל אדם הוא עולם ומלואו לכול אחד יש את צבע התפיסה שלו, זוהי גם עובדה. אם נצליח להשריש זאת במודעות שלנו, נצליח לנוע בתוך סיטואציות החיים בצורה נעימה וזורמת יותר ונפסיק לכפות או להתווכח עם עובדות של אנשים אחרים.
כשיורד גשם אין לנו יכולת להפסיק אותו. האם אתם מכירים מישהו שהתווכח עם העננים ודרש שיפסיקו להוריד גשם ביום חורפי, רק כי עכשיו הוא רוצה ללכת לים? ידוע לכול שכשיורד גשם אז יורד גשם וזוהי עובדה. איך נבחר להתנהג לנוכח העובדה שיורד גשם, זוהי כבר בחירה אישית. נוכל לבחור להתעצבן ולהתלונן על כך, נוכל לבחור להתכרבל תחת השמיכה עם שוקו חם, ונוכל גם לבחור לצאת ולקפץ בשלוליות, לשנות את העובדה שיורד גשם, לא נוכל.
כמה נפלא היה אם היינו יכולים ליישם תובנות אלו גם בזמן מחלוקות. אנו מבינים שישנן עובדות קיימות ומכאן עלינו לבחור את דרכי הפעולה המיטיבות יותר עבור שני הצדדים. אך למה זה קשה כל כך ליישום? חז"ל אמרו אל תדון אדם אחר עד שתהא במקומו, כדי לדעת מה מקומו של האחר, עלינו לנסות להבין את נקודת המבט שלו, ולנסות להיכנס לנעליו. כשנצליח לעשות זאת, נוכל גם לעשות בחירות שיטיבו יותר עם עצמנו ועם הסביבה.
אז מה יעזור לנו לבחור טוב יותר?
בכל עניין של אי הסכמות או מחלוקות מומלץ לדבוק בגישה של "בואו נסכים שלא נסכים", בואו נסכים שהדעה שלך שונה מהדעה שלי, ואיתה נקבל שדעה זו מעמדה כעובדה, ממש כפי שהדשא הוא ירוק. איך נגיב לעובדה זו, זה בדיוק כמו לבחור איך נגיב לעובדה כשיורד גשם בחוץ. נוכל לבחור דרכי פעולה שליליות או דרכי פעולה חיוביות הכול תלוי בנו. ככל שנכניס למודעות שלנו שהאחר מולנו הוא בדיוק כמונו, יהא לנו קל יותר לדבוק בדרכי פעולה חיוביות, כי "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך".
כדאי גם לזכור שעד שהאדם שמולנו לא יבחר לשנות את דעתו, אין לנו באמת דרך להשפיע עליו לאורך זמן. אם בכל זאת נתעקש, כמו בדוגמה, לא כדאי שנשפוך צבע סגול על הדשא הירוק, אלא כדאי שנבוא בדרכי נועם ונציע לשתול פרחים סגולים במקום. אם לא נשכיל לבחור בדרכי פעולה חיוביות, סביר להניח שנמצא את עצמנו שוב ושוב, באותן התמודדויות מול האחרים שיגרמו לנו להרגיש חוסר שביעות רצון, כאב לב, כעס ושלל רגשות שליליים נוספים שדעתנו לא מתקבלת.
לסיום, ישנו סיפור מהמקורות על עשיר מופלג שראייתו נפגמה בהדרגה, פנה העשיר למיטב המומחים לפתור את הבעיה, ואף אחד מהם לא הצליח לעזור לו. חסר אונים חיפש העשיר פתרון, עד שיום אחד קיבל המלצה לפנות לרב שגר רחוק מאוד שאמרו עליו שהוא מחולל ניסים. הגיע העשיר לביתו של הרב וסיפר לו על המחלה שלו. אמר לו הרב: "כל שאתה צריך הוא לראות בעיניים שלך זה צבע כחול, זהו פתרון פשוט למדיי." חזר העשיר לביתו, וצבע את הקירות בכחול, וקנה ריהוט כחול חדש ובגדים כחולים, ותוך כמה שבועות הפך כל הבית שלו לצבע כחול, ומצבו אכן השתפר.
לימים הגיע הרב לאזור מגוריו של העשיר והחליט לדרוש לשלומו, כשרצה להיכנס ביקש השומר שילבש חלוק בצבע כחול, רק אז יוכל להיכנס. לאחר שנכנס שמח העשיר לראותו ואמר: "תודה לך הרב, על הפתרון הפשוט אך הוא עלה לי הון כסף." ענה לו הרב: הפתרון שלי אכן היה פשוט, במקום לנסות לדרוש שכול העולם שלך יהא בצבע כחול, היית צריך פשוט להרכיב משקפיים כחולים…."
מוסר ההשכל, לפעמים אנו כל כך בטוחים בפרשנות שלנו את הדברים, שאנו רוצים לארגן לכולם את החיים לפי התפיסה והדעות שלנו, מבלי לשים לב במי זה פוגע או איך זה ישפיע. שכול מה שאנו צריכים הוא ממש פשוט, והוא להרכיב משקפים של מודעות ולנסות להיכנס לנעליו של האחר.
נכתב על ידי כלנית פילו