על הקשר בין אושר פנימי ל"קיבוץ נדבות"
אנחנו לא צריכים "לקבץ נדבות" מאחרים כדי לקבל אישור על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו מביאים לעולם, על מנת להיות מאושרים.
ישנו סיפור זן על קבצן, שישב שנים רבות מאוד על ארגז בקצה הרחוב. באחד הימים עבר לידו עובר אורח סקרן, כששאל אותו הקבצן האם יש לו משהו לתת לו, ענה עובר האורח שאין לו דבר, אך הציע לו שיחה במקום ושאל אותו, מה יש בארגז המיוחד עליו הוא יושב. ענה הקבצן, שאין לו מושג, הוא אף פעם לא הסתכל, זהו ארגז ישן המשמש עבורו ככיסא ולא יותר מזה. הציע לו עובר האורח לפתוח את הארגז ולראות מה יש בתוכו, פתח הקבצן את הארגז וגילה אוצר של מטבעות זהב, ולא האמין כמה שנים החמיץ בלי השימוש באוצר שהיה לו כל הזמן הזה מתחת לרגליו.
בכל אחד מאיתנו מסתתר קבצן שיושב על ארגז מלא אוצרות, השאלה היא כמה שנים הוא יושב על הארגז? והאם הוא מודע לכך בכלל?
קיבלנו 3 אוצרות בחיים: אוצר המחשבות, אוצר המילים ואוצר המעשים. אילו הם ליבת הפנימיות שלנו, כל רגע שעובר בלי שאנחנו מלמדים את ילדנו וגם את עצמנו, כמה חשוב להשתמש בתבונה באוצרות שקיבלנו, וכמה כוח יש לנו לבחור בטוב, בחיובי ובמואר, הוא רגע מבוזבז.
אושר פנימי, הוא אושר שאינו תלוי בדבר, הוא ינבע מתוכנו על סמך המחשבות שלנו, המילים שלנו והמעשים שלנו. במציאות של ימינו, על פי רוב אנו מחפשים מקורות חיצוניים שימלאו אותנו במה שחסר לנו מבפנים, אפשר לקרוא לזה אושר חיצוני, אנחנו מחפשים מקורות חיצוניים להזדהות, מקורות חיצוניים לחיזוקים, מקורות חיצוניים לפירגונים, מקורות חיצוניים שירגיעו אותו, ואנו שוכחים מי מחזיק את כתר המלכות בחיים שלנו, ועל מי האחריות לפרגן, לחזק ולתת מילים טובות.
האחריות היא שלנו בלבד, האחריות לחשוב על עצמנו מחשבות טובות, לדבר עם עצמנו במילים טובות, לפרגן לעצמנו, ולהיות טובים במעשים שלנו כלפי עצמנו, וכמובן גם כלפי האחרים בחיינו, אבל ראשית עלינו להחזיק בשרביט עבור עצמנו.
וברור שזה הכי נעים ונחמד לקבל חיזוקים ואישורים מאחרים, אבל העצמי הפנימי שלנו, הכי זקוק לאישור שלנו מבפנים, לאישור שאנחנו טובים ואהובים בעיניי עצמנו ללא תלות באף גורם, אם לא נאשר לו את זה מבפנים הוא ירגיש את זה בגוף הרגשי שלו, הוא לא יבין למה למרות שיש לו את מה שהוא חושב שהוא רוצה, הוא עדיין עצוב, כועס, מדוכא, ועדיין לא מרגיש כפי שהוא אמור להרגיש שמח ומאושר.
ולכן גם אם אלפי אנשים יעריצו אותנו ויפרגנו לנו, אם בליבה שלנו אנחנו חסרים בטוב זה לא יעזור לנו, ראו לדוגמה שחקנים וזמרים מפורסמים שמשתמשים בחומרים ממכרים או חווים דיכאון קשה, ככל שנמשיך לחפש אצל אחרים, שיאמרו לנו כמה אנחנו טובים, שיחזקו את הפעולות שלנו, שיתנו לנו אישור לפעול או שיעשו עבורנו דברים, כל עוד לא נרגיש ראויים וטובים מבפנים, חווית האושר שנחווה תהא חיצונית ורגעית עד חיפוש המקור החיצוני הבא למלא את החסר.
אושר פנימי נובע מתוכנו ומהיכולת שלנו לייצר אותו ללא תלות בגורמים חיצוניים, מחשבות טובות, מילים טובות ומעשים טובים, כלפי עצמנו וכלפי הסביבה יובילו לרגשות חיוביים ובהכרח לתחושת אושר. רגשות חיוביים הם הכלי באמצעותו מודדים רמת אושר, ככל שרמת הרגשות החיוביים שלנו תעלה, כך רמת האושר שלנו תהא גבוהה יותר.
אז מתי בפעם האחרונה חשבתם על האוצרות שיש לכם? מתי בפעם האחרונה כיוונתם לעשות בהם שימוש מודע ?
מתי סיפרתם לילדים שלכם שהם מלאים באוצרות שהחיים העניקו להם, כדי שיוכלו לנצוץ ולהיות מוארים ושמחים ?
לחשוב מחשבות טובות, לדבר מילים טובות ולעשות מעשים טובים, זה לאשר את עצמו מבפנים, על מי שאנחנו ומה שאנחנו מביאים לעולם, הסוד לתפיסת אושר מודעת וחזקה שאינה תלויה בדבר, ובמילים אחרות לאושר פנימי, הוא ללמוד להתבונן באוצרות שלנו ולבחור לפעול מתוך כוונה ומשמעות, כשטוב לנו בפנים נפגוש טוב מבחוץ, זהו חוק היקום, דומה מושך דומה. הגיע הזמן להפסיק "לקבץ נדבות" ולחבוש את כתר המלכות.
נכתב על ידי כלנית פילו מפתחת ויועצת בשיטת FeelO