שיחה טובה ברגע הנכון ובזמן הנכון

שיחה טובה, מילים טובות, בזמן הנכון וברגע הנכון, יכולות ליצור שינוי משמעותי וחיובי בשיח המשפחתי.

לא פעם אנחנו המבוגרים מרגישים מתוסכלים ולא מוערכים מספיק, כי נראה שהילדים לא "סופרים" אותנו ולא מקשיבים לנו. האם משפטים מסוג זה נשמעים לכם מוכרים ?

 "כמה פעמים אנחנו צריכים לבקש ש.."

"עוד כמה פעמים נבקש ממך לא לזרוק את הצעצועים/כביסה על הרצפה…"

"לא ברור איך אין לך זמן, חצי שעה זה מה שזה דורש ממך…"

נניח שנוצרה סיטואציה ואתם נכנסים לחדר של הילדים, ואתם שוב רואים את הבגדים המלוכלכים זרוקים על הריצפה, סביר להניח שהתגובה המיידית שתעלה בכם היא כעס או תסכול ואיתו הרצון להעיר להם, לצעוק עליהם ואולי אף לנקוט בצעדים מסוימים, שבוע לאחר מכן נכנסתם לחדר ושוב זה קרה.

אז מה אפשר לעשות?

הנה ארבעה שלבים איך לנהל שיחה טובה ואפקטיבית יותר, כמובן שהשלבים מתאימים לכל סיטואציה דומה בבית, וגם עם אחרים, בין עם קולגות מהעבודה, עם חברים או בני משפחה אחרים.

 השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לבחור את הזמן הנכון לכך, כשאתם מנסים לנהל לכאורה שיחה תוך כדי הרמת הכביסה מהרצפה ואתם מעירים, צועקים או נוקטים צעדים, אתם מתנהלים באופן חד צדדי שלא מאפשר הקשבה ולכן גם לא שיחה אמיתית, שיחה טובה מתאפשרת שיש לפחות שני צדדים ששותפים לה. ולכן מומלץ להתרחק פרק זמן מסוים מהאירוע לפני שמתחילים לדבר עליו, על מנת שתוכלו לחשוב בבהירות ולעלות את רמת הפניות הרגשית שלכם. התרחקות מהסיטואציה תאפשר לכם גם למצוא את הרגע הנכון לקיום השיחה

השלב השני הוא למצוא את הרגע הנכון, הרגע הנכון הוא רגע בו אתם מרגישים תחושה של אווירה משפחתית, זה יכול להיות לאחר ארוחת הערב, ברכב כשאתם מסיעים אותם לחוג,  בזמן בילוי משפחתי, אחרי חיבוק טוב וארוך, רגע לפני השינה, אחרי צפייה משותפת בטלוויזיה. כשאתם רחוקים מהסיטואציה ובחרתם ברגע בו יש יותר נינוחות, אתם יכולים לשלוט יותר על המילים שאתם אומרים, לבחור מילים טובות וחיוביות יותר, להיות בהקשבה, ועם מסוגלות לנהל שיחה טובה.

השלב השלישי הוא פתיחת השיחה עצמה, אתם מבקשים ליצור דיאלוג, ולכן חשוב לשקף לילדים את הרגשות והתחושות שאתם חשים בצורה פתוחה וכנה, שתפו אותם בהתאם למה שהם מסוגלים לתפוס בהתאם לגיל שלהם, אמרו להם בדיוק מה אתם מרגישים, אך יחד עם זאת חשוב לקחת אחריות על הרגשות שלכם , ולהשתמש במשפטים כמו "אני מרגיש/ה שאתם זורקים את הבגדים תחושה של כעס…", ולא "אתם גורמים לי להרגיש…", לקיחת אחריות על הרגשות שלכם, באופן אוטומטי תוריד את הלחץ, ותציב אתכם בנקודת פתיחה טובה לשיחה, הילדים לא ירגישו "נאשמים", ואתם לא תהיו "מאשימים", ואתם תרגישו נוח לבקש לשאול את דעתם ולבקש את עזרתם.

בשלב הרביעי אתם מבקשים להקשיב לילדים, שאלו אותם מה הם היו עושים אם היו בנעלים שלכם? איך הם היו מתנהגים? מה הם היו אומרים? בקשו מהם עזרה איך הם יכולים לעזור לכם לא להרגיש ככה יותר? אפשרו להם לעלות רעיונות לפתרון המצב, תתפלאו כמה יצירתיות ילדים יכולים לגלות שזה קשור אליהם, וכמה חמלה הם יכולים לגלות שאתם משתפים אותם במצוקה הרגשית שלכם. לאחר שתשמעו אותם, תוכלו לעלות הצעות ורעיונות ביחד איך לפתור את המצב שחוזר ונשנה, ולקבל ביחד החלטה משותפת להתמודד עם המצב. החלטה משותפת תמיד תניב תוצאות טובות מאשר הוראה או נקיטת צעדים חד צדדית. שלבו בשלב הזה גם דוגמאות מהילדות שלכם, מהעבודה, מאינטראקציות חברתיות אחרות, על מה זה להיות מוערך, מה זו הערכה, מה זו הכרת תודה, ולמה עולים רגשות שליליים במצבים שיש חסרון בהם, בקשו מהילדים שישתפו אתכם במצבים שהם חווים בגן או בבית הספר. בשלב זה הקפידו לשלב בשיחה כמה שיותר מילים טובות, מפרגנות, מעודדות ואוהבות.

התמדה ביישום ארבעת השלבים יובילו לקרקע פורייה לניהול שיחה טובה, וליצירת שינוי הדרגתי ומשמעותי. ולכן גם כאשר הילדים שלכם כועסים עליכם או על אחרים, וזה בטח קורה להם לפעמים,  המליצו גם להם להמתין לזמן הנכון והרגע הנכון, על מנת שיכולו לנהל שיחה טובה.

אם נשאף תמיד ליצור תנאים אופטימליים לניהול שיחה טובה בכל מצב, עניין ונושא, נלמד את הילדים לפתח נקודת מבט רחבה יותר, לפתח יותר אמפטיה, יותר הערכה,  ויותר רצון לעזור ולתת מעצמם. ערכים שלכל הדעות יהפכו כל מערכת יחסים למערכת יחסים מאושרת יותר.

נכתב על ידי כלנית פילו מפתחת ויועצת בשיטת FeelO

 

דילוג לתוכן