מהו סוד המילים הקסומות ומה הקשר לתודעת האושר?
מאת: כלנית פילו
העולם הפנימי שלנו בנוי משכבות של תודעה, ככל שנעמיק פנימה עם כוונות ומשמעויות חיוביות כך התודעה שלנו תתרחב ונוכל ליצור תודעת אושר פעילה וממומשת. הנחה זו מבוססת על תורת הקבלה שגורסת שכלל העולמות נמצאים בפנימיות האדם, מהעולם הזה שאנו חיים בו בנפרדות ועד עולם האינסוף שבו הכל אחד ומחובר, וככל שנפעל להשתוות הצורה עם הבריאה שהיא טובה ומטיבה, כך נוכל להשיל מעלינו את כל מה שמפריע לטבע הרוחני להתגלות במידות הטובות שבו ולהטיב עם עצמנו, עם האחרים ועם הסביבה.
כאשר אנחנו בתודעה צרה, אנחנו ניזונים מהאגו שלנו ש"חושב" את עצמו ושהכל קשור רק בו ובצרכים שלו, מה שמזין את הנפרדות היא המשמעויות השליליות שהאגו הנפרד מייצר עבורנו, משמעויות שנגזרות ממחשבות, רגשות ופעולות אוטומטיות שאנו נוקטים ללא תשומת לב והתבוננות פנימית. אדם שחי בתודעה צרה הוא על פי רוב הוא פסיבי ולא ייתן דעתו על מחשבות, רגשות או פעולות שיקדמו את תפיסת האושר שלו.
אריסטו גדול הפילוסופים טען כי עלינו לחתור אל האושר, וכי אושר הוא הטוב העליון, ולכל פעולה יש תכלית שתוביל לתכלית העליונה, לתכלית הטוב, כי רק אל האושר האדם שואף, ולכן כל פעולותיו מכוונות אל האושר כתנאי לחיים משולמים.
ג'ולס אוונס (Jules Evans ) שעוסק בפילוסופיה מודרנית, שואב מאריסטו ומחלק את הפילוסופיה של האושר, לפילוסופיה פסיבית ולפילוסופיה אקטיבית. כשהפילוסופיה האקטיבית של האושר מתייחסת לחתירה ושגשוג בה האדם יוצר את האושר שלו, בה עלינו לנקוט פעולות שמקדמות את האושר האישי שלנו. מרטין סליגמן (Seligman Martin)אבי הפסיכולוגיה החיובית מצא גם במחקריו הרבים שאדם שנשאר פסיבי במהלך חייו בעקבות אירועים שהשפיעו עליו, עלול להיכנס למצב של דיכאון וחוסר אונים, ועל מנת להיחלץ ממצבים אילו, עליו לעבור לגישה אקטיבית ולשנות את האמונות ואת דפוסי החשיבה.
מכך נוכל ללמוד, שללא נקיטת פעולות מקדמות לבניית תפיסת אושר חזקה, כמו התבוננות פנימית ויציאה מחשיבה אוטומטית לחשיבה מודעת, לא נוכל לנוע לעבר תודעת האושר. והנפרדות תמשיך לזמן עבורנו מצבים של תפיסת תודעה צרה מאוד שהאגו הוא מרכז החיים, ורגשות ומחשבות שליליות, של פגיעה, עלבון, כעס, טינה, ביקורת עצמית, שפיטה ילוו אותו ללא הפסקה, וימשיכו לשחזר ולשכפל את עצמם בלופ מתמשך של מחשבות שחוזרות על עצמן, ויקשו ביצירת מערכות יחסים טובה עם עצמנו ועם הסובבים אותנו, ואף יובילו למצבים קיצוניים של חרדות, דכאון ושיעור התאבדויות שעולה וגואה. ובמילים אחרות לא נהייה מאושרים כפי שהיינו רוצים להיות או יכולים להיות.
אם כך לשיטתנו, תודעת אושר ממומשת מצריכה הפעלה של 3 מידות טובות באמצעות המחשבה המודעת שלנו, מחשבות על הודיה (הכרת תודה) על חסד-לב חפץ (נתינה), ועל מחילה (סליחה).
שלושת המידות האילו הם סודות גדולים של תודעה שמחוברת אל האחדות, שעם השנים הסתתרו תחת מעטה של מילות נימוס, תודה, סליחה ובבקשה (בהגדרתה היא חפץ לב או ברצון רב), שאנו אומרים אותן עפ"ר באופן אוטומטי מבלי לתת כוונה, ומבלי להבין את המשמעות האמיתית שלהם. הבנת המשמעות תאפשר לנו ליצור יחסי גומלין ומעגלי השפעה היכולים להרחיב את התודעה שלנו ולהוביל אותנו אל תודעת אושר אמיתית.
אם כך מהו הסוד של שלושת מילות הנימוס השגורות בפינו?
תודה היא בעצם היכולת להעריך את הטוב שיש לנו בחיים, ולהעריך את השפע שיש לנו כאן ועכשיו, בעצמי, באחרים ובסביבה, בכל מה שאנו רואים, שומעים, מדברים ויוצרים בחיינו. כי שום דבר אינו ברור מאליו, שום דבר אינו ודאי, ושום דבר אינו נצחי, ולא בכדי מצווה עלינו לומר תפילת "מודה אני לפניך" רגע לאחר היקיצה.
כשאנחנו מבינים את משמעות הכרת התודה במוח ובמקביל מצליחים להרגיש את המלאות שיש לנו בלב, אז נתמלא בתחושת הודיה עמוקה ובהתרחבות התודעה.
סליחה, היא ההבנה שיש לנו יכולת לשמור על הלב שלנו תמיד פתוח, לקבל את המציאות כפי שהיא, מבלי לכעוס, להרגיש אשמה או טינה, לבקר או לשפוט אירועים שקרו לנו או לכעוס על אירועים פוטנציאליים שחשבנו שמגיעים לנו, ופשוט לאפשר לעצמנו לסלוח לאחרים ולסלוח לעצמנו. כשאנחנו סולחים אנחנו מאפשרים ללב שלנו להישאר פתוח לחוות את החיים במלוא עוצמתם, ולא סוגרים אותו עם רגשות שליליים שניזונים מהמחשבות של האגו שלנו.
כשאנו מבינים את המשמעות של הסליחה ובמקביל מצליחים להרגיש את הלב שלנו נפתח, אז נתמלא בתחושת שחרור עמוקה ובהתרחבות התודעה.
נתינה, היא ההבנה שיש לנו יכולת לתת בלב חפץ, להיות בנתינה שלא על מנת לקבל חזרה, אלא פשוט לתת על מנת להשפיע על האחר, כשהאחר יאמר תודה, נוכל לומר בבקשה כי עשינו זאת ברצון רב ובחפץ לב. נתינה מעצמנו יכולה להיות כל דבר, חיבוק, מילה טובה, הקשבה, עזרה.
כשאנו מבינים את משמעות של נתינה בחפץ לב ובמקביל מצליחים להרגיש את העונג וההנאה שבנתינה, אז נתמלא בתחושת שמחה עמוקה ובהתרחבות התודעה.
כשאנו מבינים את המשמעות האמיתית של המידות והיכולות אילו, ואנו פועלים מתוך כוונה אמיתית, אנחנו מובילים את עצמנו למצב בו "פינו וליבנו אחד", בו המוח שלנו, חושב מחשבות שהוא רוצה לעשות וגורמות לו להרגיש טוב, מה שמייצר תחושת קוהרנטיות אמיתית שתעלה את רמת הרגשות החיוביים שלנו על בסיס יומיומי, ותחזק את היכולת שלנו לתפוס את האושר בצורה עמוקה יותר ותרחיב את תודעת האושר שלנו.
מוח שמתורגל במחשבות של הכרת תודה על הקיום שלנו, על הנשימה שלנו, תוך מודעות לכך שאנחנו חלק ממשהו שגדול מאיתנו, שיש טבע מופלא שסובב אותנו, שיש המון דברים שאנחנו יכולים להכיר עליהם תודה, הוא מח שבאופן טבעי יפתח מחשבות של רצון להעביר מהטוב הזה הלאה לאנשים אחרים, וכשאנחנו מעניקים מהטוב הזה מבלי לרצות לקבל חזרה, אנחנו מתמלאים ברגשות חיוביים של אהבה, סיפוק, התרוממות רוח, הנאה, ואז גם קל לנו יותר לקבל את עצמנו וגם את האחרים, להיות אמפטיים, ולראות את הטוב באנשים שעומדים מולנו, ואז בכל סיטואציה שתעלה נוכל להעניק את הסליחה שלנו בקלות רבה יותר.
יחסי הגומלין בין שלושת היכולות האילו, יוצרים משולש מקודש, שיכול לאפשר לנוע בקלות ובפשטות בחיים האלו, וליצור מעגלי השפעה ואדוות מחוץ לעצמנו, שיהדהדו אל הסביבה שלנו, בכל אינטראקציה אנושית, משפחה, חברים או עבודה.
כשאנו מאפשרים לתודעה שלנו להתרחב, ומפעילים את המידות הטובות, אנחנו נוקטים בגישה אקטיבית שמקרבת אותנו אל תודעת אושר אמיתית שתהא רוויה ברגשות חיוביים, כשאנחנו בתודעת אושר, יש לנו יכולת להסתכל על המציאות בפריזמה רחבה יותר, לחשוב בצורה מודעת, להתמקד במה שטוב, להודות, לחמול, להיות אמפטיים, להביט מעבר לאגו "הצר" שלנו, לראות את האחר, ולקבל את מערכות היחסים בחיינו כהשתקפות של הפנימיות שלנו, אנחנו מאפשרים לעצמנו להצהיר שהכוח בידנו לקדם את תפיסת האושר שלנו ולקחת עלייה בעלות.