האם כדאי לצבור חפצים או חוויות ומעשים טובים? במציאות של ימינו שחדשות לבקרים מושקים מוצרים משוכללים חדשים,  קולקציות חדשות וגרסאות מתקדמות של מכשירים שונים, נראה

החיפוש המתמיד לתשובה לשאלה מה הופך אנשים למאושרים יותר, העסיק אותי כבר מגיל צעיר, הגעתי  לתובנה שכולנו דומים וכולנו עוברים את אותו מסע עם אותם

אנו חיים בתרבות של  שפע וצריכת יתר, והילדים שלנו מבקשים וחלקם אף דורשים את כל השפע הזה זמין עבורם. כדאי לעצור ולשאול את עצמנו מדיי

לכל מערכת יחסים טובה צריך לפחות שני אנשים שיהיו שותפים באחריות להצלחתה, אך מה קורה אם רק צד אחד לוקח על עצמו את האחריות לשתף,

בטור הקודם עסקתי בחשיבות של החזקת חזון משפחתי ובצורך לחשוב קדימה בכל הנוגע לתא המשפחתי שלנו, על האופן בו אנחנו רואים את המשפחה מתנהלת בעתיד,

כמו כל דבר בחיינו, סביר להניח שמחשבה הקודמת למעשה תוביל לתוצאות טובות יותר, כך גם במערכות יחסים, בהורות ובמשפחה. כולנו רוצים לחנך את הילדים שלנו,

להתחדש במחשבות טובות תקופת האביב וחג הפסח, מהווים תקופה של שינוי והתחדשות, חלקנו מקדמים את האביב בניקיון, סידור וארגון הבית, מפנים חפצים, זורקים, תורמים, קונים

סליחה בכוונת תחילה ישנו סיפור זן על ילד שהיה כועס ומתעצבן כל הזמן, אך אבא שלו לא אמר נואש, הוא נתן לו שק עם מסמרים

להיות בשמחה אמיתית לשמחה פנים רבות ופרשנויות רבות, היא זכתה לכמות לא מובטלת של מילים נרדפות כמו: דיצה, רינה, צהלה, מסיבה, חגיגה, ששון ועוד, היא